מזרחי, שמות י״ב:ה׳

מפרשים:
1 כל שנתו קרוי בן שנה. פירש כל שהוא תוך שנתו אע"פ שהוא בן יום א' קרוי בן שנה וזהו שכתב אחר זה כלו' שנולד בשנה זו ומה שאמרו במכילתא אין לי אלא בן שנה כל שנתו מניין היה ר' ישמעאל אומר ק"ו ואם עולה חמורה כשרה כל שנתה כבת שנתה פסח הקל אינו דין שיוכשר דמשמע דכל שנתו אינו בכלל בן שנה אינו רוצה לומר שכל שנתו הוא תוך שנתו אלא פירש כל שנתו שעלתה לו שנה חוץ מאותה שנה שהוא עומד בה וזהו מה שאמר שם ר' יוסי הגלילי ומה איל שתחלתו פסול סופו כשר שה שתחלתו כשר אינו דין שיהא סופו כשר:
2 שאף עז קרוי שה. פי' ואל יקשה עליך מה שפירשנו הוי"ו של ומן העזים במקום או כמו ומקלל אביו ואמו ממה שכתוב שה תמים דמשמ' שה ולא עז נתחייב מפני זה שיהיה הוי"ו כמשמעו ופירושו שה תמים מן הכשבים וגם מן העזים תקחו מפני שיש להשיב שאף עז קרוי שה. ואם תאמר והיכי הוה ס"ד לפרש הוי"ו כמשמעו ויהיו הפסחים שנים והלא כל הפרשה בלשון יחיד נאמרה ושחטו אותו בבי' אחד יאכל על מצות ומרורים יאכלוהו אל תאכלו ממנו נא ראשו על כרעיו ועל קרבו. י"ל שלשון יחיד שב אל המין והא דפי' הוי"ו במקום או ולא כמשמעו ויהיו הפסחים שנים כבר נתעוררו על זה במכילתא ואמרו מן הכבשים ומן העזים מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו אתה אומר כן או אינו אלא שיביא משניהם כאחת ת"ל ואם מן הצאן קרבנו מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו והרי דברים ק"ו ומה עולה חמורה כשר' לבא במין אחד פסח שהוא קל אינו דין שיכש' לבא ממין אחד הא מת"ל מן הכבשי' ומן העזים מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו: